ההבדל בין חיים לבין קיפאון

“מיליוני אנשים לבד ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה

שנתקדם שלא נקפא שלא נשתגע”….

שרים החברים של נטשה. זו שורה משיר שאני מאוד אוהבת ולטעמי מתארת מקסים כמה תנועה של החיים, התקדמות לקראת משהו חשוב , עושה את ההבדל בין חיים לבין קיפאון. אני מוצאת את תהליך האימון האישי כתהליך דומה שחותר לקראת השגת מטרות ואותם יעדים. תנועה כדי לצאת ממצב של קיפאון. 

שאילת שאלות:

כאשר אני מסופק מחיי איני מרבה לשאול את עצמי שאלות. אני חי בשגרת יומי, אני מרגיש שיש הלימה בין מה שאני רוצה לבין מה שאני משיג בחיי. אני חש בנוחות וסיפוק ממה שיש וחי כך עד שמשהו בחיים מתחיל לחרוק (ולמי שלא חורק משהו בחיים- כל הכבוד). שאלות מתחילות להתעורר כאשר משהו לא עובד טוב. משהו לא עובד לפי שביעות רצוני. קיימת התנגשות בין הציפיות שלי והחלומות שלי לבין מה שקורה למעשה בחיי. הפער בין הרצוי לבין המצוי הופך למציק ומעלה שאלות שקשה להתחמק מהן: 

כמה אני שבע רצון מחיי? 

כמה אני מרוצה מההישגים שלי בכל אחד מתחומי חיי (משפחה, קריירה, בריאות, פרנסה, מגורים, זוגיות, חברים)?

למה יש כזה פער בין ההישגים שלי בקריירה לבין ההישגים שלי בחיי האישיים?

מה אני יכול ללמוד על ההצלחות שלי?

מה אני יכול ללמוד מן הכישלונות שלי?

כל אלה הן חלק משאלות עוצמתיות שנועדו לבחון את החיים של כל אחד מאתנו ולבדוק עד כמה באמת אנו מממשים את עצמנו.

העידן המודרני מזמן אתגרים חדשים:

אני לא מכירה אדם אחד שיגיד על החיים שלו שהם מתנהלים רגוע- וזאת לחוסר שביעות רצונו.

אני מכירה המונים שיגידו על החיים שלהם שהם מתנהלים בלחץ וזאת לחוסר שביעות רצונם.

מה עושה את ההבדל? כנראה מושגים הקשורים בתחרותיות והישגיות. זהו עידן בו אנו כל הזמן מנסים למתוח את הגבול, יותר רחוק ויותר רחוק. אנו רוצים להספיק הרבה מעבר למה שאנחנו יכולים, רוצים הרבה יותר חפצים ממה שבאמת אנחנו צריכים , הרבה יותר חברים ברשת החברתית מכפי שנוכל לקיים איתם קשר משמעותי ומתישים את עצמנו במרדף אחרי עוד ועוד ועוד. זוהי תרבות שמעודדת צבירה – המון דברים מיותרים שאחר כך  מתברר שהם רק מכבידים על החיים שלנו.

אלו הם חיים במרדף אחרי משהו שעם השגתו מרגישים סיפוק רגעי אך לאחריו עולה מחדש ריקנות שמביאה למרדף אחר משהו גדול יותר שגם לאחר השגתו מרגישים את אותה ריקנות – זהו מעגל קסמים שמבלי שנדאג להזין אותו בדברים אחרים, נמצא את עצמנו מנהלים חיים שלימים בסחרחרת. מרדף ומרוץ אלו  גורמים לתשישות ותחושת חוסר ערך. אנשים מנסים למלא את הריקנות דרך דברים חיצוניים שלעולם לא יכולים לספק את התחושה המיוחלת- תחושה של ערך  תחושה של מלאות.

תחילת שנה היא תקופה טובה להסתכל על השנה שעברה ולתכנן את השנה הבאה כך שיהיו בה יותר אירועים שנרגיש שממלאים אותנו ונותנים לנו את תחושת הסיפוק ותחושת הערך.

על פי האמונה היהודית, האופן שבו נחשוב ונתנהג בחודש זה, המבורך בחגים, (ראש השנה, יום הכיפורים סוכות, שמחת תורה), ישפיע על איך נרגיש ונחווה את כל השנה שלנו. זהו תהליך של זריעה, המחשבות והרצונות שנזרע בתודעה שלנו יצליחו באמצעות הפעולות הנכונות להצמיח לנו הישגים שישביעו את רצוננו. כך שהשנה החדשה שלנו תהיה הרבה יותר טובה ומספקת  מזו שחלפה.

בתהליך אימוני עובדים על מגוון נושאים במעגלי החיים השונים: זוגיות, משפחה, קריירה, לימודים וכו’, בהם אנו מרגישים חוסר שביעות רצון.

שאלו את עצמכם: בסקאלה של 1-10, כמה אני שבע רצון בתחומי חיי השונים? התבוננו על הציון שקיבל הקשר הזוגי שלכם, יחסיכם עם ילדיכם, הישגיכם בעבודה, התפתחותכם האישית, מצבכם הכלכלי, התפתחותכם האישית (וניתן להוסיף באופן עוד תחומים באופן עצמאי). בחרו תחום אחד בו רמת שביעות הרצון שלכם קיבלה את הציון הנמוך ביותר ושאלו את השאלה: מה עליי לעשות בכדי להעלות את שביעות רצוני בציון אחד. אם הזוגיות שלי קיבלה את הציון 2, מהי הפעולה שעליי לעשות בכדי להעלות ל-3. זה לא קשה. אתם תתפלאו אפילו כמה זה קל. שינוי בחיים מתחיל משינוי מחשבתי שמתורגם לפעולה. את התובנה אליה הגעתם, תרגמו לפעולה שמהיום הופכת להיות שגרה בחיים שלכם. זה יכול להיות פרגון לבן הזוג, שאלה כנה ביחס ליום עבודתו, יציאת משותפת לבילוי מהנה ועוד.

כשאנו מתחילים לנוע מהמקום התקוע, אל כוון אחר, הקסם מתחיל, אנו מקבלים הרבה יותר דברים שמשמחים אותנו וגורמים לנו סיפוק.