אין לי ספק שגבולות הם אחד הכלים שעוזרים לנו בכל תחומי החיים-חינוך, משפחה, ילדים, חברים, יחסים בכלל ויחסים זוגיים בפרט.
שאלתי, איפה להציב גבולות במערכת יחסים זוגית?
מהם הגבולות בין בני הזוג? האם אנחנו חברים, האם אנחנו מאהבים (אחד של השני וההפך) האם אנחנו הורים?
איך אפשר לחיות בזוגיות כשלכל אחד מבני הזוג תפיסה שונה לזוגיות?
ושאלה נוספת:
מהם המרכיבים החשובים בזוגיות? חברות אמיתית, משיכה מינית, משיכה אינטלקטואלית, משפחה?
מה הכי חשוב?מה פחות חשוב?
ועוד שאלה…
—
ועכשיו אני רוצה לחזור לשתי השאלות הראשונות שהעלית ביחס
לכן לדעתי, התפקיד המרכזי של הורים בחינוך ילדיהם הוא דוגמא אישית.
ילדיהם קשור בדוגמא אישית במשולש הזוגיות הבנוי ממחויבות, אינטימיות ותשוקה.
קשר זוגי, להבדיל מקשר חברי מתבסס בראש ובראשונה על מחויבות בין שני בני הזוג. המחויבות שונה מזוג לזוג, היא מושפעת תרבותית, היא מושפעת מהרצונות והצרכים השונים של בני הזוג וכו’. המחויבות היא הכרחית לבניית התא הזוגי והיא בעצם מגדירה את מערכת היחסים בין שני אנשים.
אינטימיות- היא כל מה שמאפיין את יחסי הקירבה בין שני בני הזוג. זהו המרחב הבטוח שבו הבן זוג יודע עלינו יותר מאנשים אחרים. זהו המקום שבו בן הזוג מקבל אותנו “למרות” כל הנקודות החשופות שבנו.
תשוקה- מאפיינת את המקום של המשיכה הפיזית והרגשית להימצא אחד בחברת השני, המקום בו מתקיימת אינטימיות פיזית.