טיפול בילדים 

כהורים, קשה לנו מאוד לראות את ילדנו סובלים. פעמים רבות, אנו מרגישים חסרי אונים אל מול המצוקות של ילדנו, ואנו חשים שהכלים שיש ברשותנו לא מספקים כדי לסייע לילדים בהתמודדות.

ילדים לא מעטים, סובלים ממצוקות חברתיות, חרדות, בעיות התנהגות, דיכאון וכו’.

פנייה לטיפול, מסייעת מאוד בשיפור מצבו הרגשי של הילד.

הטיפול בילדים, כולל מפגשים עם ההורים ומפגשים עם הילד לבד. מודל זה, מאפשר להכיר טוב יותר את המצוקה ממנה סובל הילד גם מהזווית של הוריו וגם מהזווית שלו. המפגשים עם ההורים, חשובים מאוד, שכן הם מאפשרים קבלת תמונה רחבה אודות תהליך ההתפתחות של הילד, קבלת אינפורמציה אודות התפקוד בבית הספר, התפקוד החברתי והתפקוד בבית. בנוסף, במפגשים עם ההורים נעשית עבודת הדרכה אשר תסייע להם להתמודד בצורה יעילה יותר עם הילד בבית. הטיפול בילד יאפשר התקדמות כאשר הילד יקבל מסרים דומים מהורים לאלו שהוא מקבל בחדר הטיפול.

המפגשים הפרטניים עם הילד, מתמקדים בתפיסת הקשיים בנקודת מבטו. באמצעות משחק, ציור, חקירה, משחקי תפקידים, מצליח הילד להביא את המצוקות שלנו לחדר הטיפול באופן עקיף או ישיר והוא רוכש כלים יעילים יותר להתמודדות.

לדוגמא, מירב פנתה אליי לקבלת טיפול עבור ביתה שחף בת ה-10. מירב שיתפה אותי בשיחה הטלפונית בניסיונות השונים שערכה כדי לסייע לביתה. היא סיפרה לי שלמרות שהיא ובעלה קיבלו בעבר הדרכה הורית, הם לא הצליחו לסייע לביתה.

שחף, ילדה בת 10, לומדת בכיתה ד’, תוארה ע”י אימה כילדה אינטליגנטית הסובלת ממצוקה חברתית מצד חבריה לכיתה. בהפסקות, היא מבודדת, חבריה לכיתה לא מוכנים לשתף אותה במשחקים קבוצתיים כי “היא לא יודעת להפסיד”. מירב סיפרה כי בנוסף לבידוד החברתי, שחף מתקשה לשאת מצבים מתסכלים. היא מרבה לבכות ומתקשה לעבור מסיטואציה אחת לאחרת. “היא ממש נתקעת על משהו, לא מפסיקה לבכות וכך עובר כל היום בלי שהיא מצליחה להינות”. המחנכת בכיתה, משוחחת רבות עם שחף, אך נדמה היא כי היא לא מצליחה ליישם את המלצותיה.

בפגישתי הראשונה עם האם, היא תיארה את שחף כילדה שיש פער גדול בין יכולותיה הקוגניטיביות לבין יכולותיה הרגשיות. הקשיים הרגשיים באים לידי ביטוי גם בבית. היא מקנאה מאוד באחיותיה הצעירות ממנה ולא מצליחה לגלות בגרות במריבות עם האחיות.

מירב, נראתה עייפה מאוד. עייפותה נבעה בעיקר מהקושי לסייע לביתה ומהקושי לשאת את בכייה הממושך.

בעבודה הטיפולית עם שחף בלט כי שחף מרגישה חסרת אונים אל מול סיטואציות חברתיות. היא ביטאה תסכול כאשר דברים לא מתרחשים כפי שהיא הייתה רוצה שיקרו. מאגר משאבי ההתמודדות שלה כלל בעיקר בכי והתנהגות מציקה. באופן הדרגתי, התחלנו לעבוד על אסטרטגיות נוספות להתמודדות. כאשר מיפנו את שרשרת התגובות שלה למצבי תסכול הצליחה שחף להבין שלמעשה דרך הבכי וההצקות היא משיגה תוצאות הפוכות מאלו שהייתה רוצה להשיג. למדנו כיצד ניתן לעצור את הבכי, ע”י תרגול נשימות וע”י שינוי פרשנויות והיא החלה אט אט ליישם טכניקות אלו מחוץ לחדר הטיפול.

טיפול בילדים, מאפשר רכישת שפה חדשה שהם עדיין לא מכירים. שפה זו, כוללת חשיפה לעולם תוכן רגשי והשפעתו על ההתנהגות.

כאשר הילד מתרגל פעם אחר פעם טכניקות אלו בהצלחה, הוא מצליח לבסס דימוי עצמי של מסוגלות אשר מחזק אותו.

אספר, כי הטיפול בשחף, לצד הדרכת ההורים קידם מאוד את מצבה בבית ובבית הספר. שחף החליפה את תחושת החרדה בתחושת מסוגלות והצליחה לתכנן טוב יותר את תגובותיה. העבודה המשולבת בחדר הטיפול יחד עם ההורים קידמה מאוד את מצבה עד לכדי שיפור ניכר במצבה החברתי.

שחף החלה להשתתף בפעילויות כיתתיות, החלה לפגוש יותר חברות אחר הצהריים ומילדה מתוסכלת היא הפכה לילדה שמחה.

אז אם גם ילדיכם חש מצוקות רגשיות וחברתיות, אתם מוזמנים לעשות את הצעד הראשון לקראת שינוי ולקבוע פגישת היכרות.