דיכאון

אהרון, הגיע אליי לפגישה ראשונה.

שפת הגוף שלו, הקול החלש שלו וקצב הדיבור, שידרו אנרגיה נמוכה. 

…”אני בן 55, ואין לי כלום בחיים. מאז שפוטרתי מהעבודה שלי, אני לא מצליח למצוא מקום עבודה ראוי, שישמור על הכבוד שלי. הקשר שלי עם אשתי מסתכם בצעקות שלה עליי שאם אני לא אתעורר, ואמצא עבודה, או אעשה משהו עם החיים שלי, אני ארקב. הילדים שלי בקושי רואים אותי ומתעלמים ממני לחלוטין. הם פונים אליי רק כשהם צריכים כסף. אני מרגיש ממש חסר תכלית. אין לי בשביל מה לקום בבוקר, אז אני מתעורר מאוחר מאוד. ואז את הלילות אני מבלה במחשב, מחפש פתרונות לבעייה שלי, ולא מוצא. אני שבוי במעגל קסמים שאני לא מצליח לצאת ממנו. שקלתי ללכת לרופא שייתן לי טיפול, כי אני מרגיש שאני לא מצליח לצאת מהדיכאון שבו אני נמצא”.

דיכאון הוא המחלה של העידן הנוכחי. אנשים רבים שרויים במצב רוח ירוד עד לכדי מצב של דיכאון. מחקרים שונים מסבירים את הסיבות לדיכאון כקשורות לעומס הרגשי, המאפיין את התקופה בה אנו חיים, את איבוד המסגרות החברתיות-משפחתיות שבעבר נתנו תחושה של שייכות, ובשל אובדן תחושת הערך- המאפיינת חברות שפע.

אחד המאפיינים הבולטים במצב של דיכאון, הוא אובדן התקווה. המציאות כולה נראית שחורה, ללא רסיס של תקווה. כל תחומי החיים נתפסים בצורה סובייקטיבית כחסרי סיכוי ואדם המצוי בדיכאון, חש שאין לו את הכוח הדרוש להרים את עצמו ולייצר לעצמו תמונת חיים שונה.

לעיתים, טיפול יעיל בדיכאון, יכול לכלול רק טיפול רגשי ובמצבים קשים יותר, טיפול תרופתי הוא הכרחי. בכל מקרה, יש להתייעץ עם פסיכיאטרי לפני שמקבלים החלטה על טיפול תרופתי.

בתהליך טיפולי רגשי, אנו מתייחסים לדיכאון, כמצב רגשי המשקף מצב הכרתי. המשמעות היא כי דיכאון הוא הדרך בה אדם תופס ומבין את המציאות, גישתו למציאות ואמונותיו לגבי המציאות. אלו המשקפיים דרכן אדם מביט על סביבתו ויוצר את דפוסי התייחסותו.

לכן, הגורם לדיכאון הוא מחשבות שליליות. אלו מחשבות המתפשטות לכל עבר ומציפות בדכדוך את כל אירועי החיים. הכל נעשה כהה, עגום, עצוב ומעצבן.

המחשבות השליליות מכילות כמעט תמיד עיוותי חשיבה. עיוותי החשיבה הם הגורם העיקרי לסבלו של אדם השרוי בדיכאון. 

בתהליך טיפולי, לומדים לזהות את סוגי עיוותי החשיבה, חוקרים את תקופתם ולומדים ליצור הכרה מציאותית אחרת מזו הדיכאונית.

זהו תהליך רב עוצמה. אשר מסייע לאנשים רבים, להבין את הכוח ליצירת שינוי במציאות חייהם מצוי בראשם, ובאופן בו הם תופסים ומפרשים את מציאות חייהם ועל ידי כך, בנייה ותפיסה של מציאות חייהם עם הרבה פחות סבל.