גבולות אישיים וזוגיים

דליה שלום,

אני גרושה מזה כמה שנים ומאז גירושיי אין לי מערכת זוגית רצינית. בשנים האלה שאני לבד, אני עסוקה מאוד בשאלות הקשורות בזוגיות. שתיים שמעסיקות אותי בעיקר אני מפנה אלייך:

אין לי ספק שגבולות הם אחד הכלים שעוזרים לנו בכל תחומי החיים-חינוך, משפחה, ילדים, חברים, יחסים בכלל ויחסים זוגיים בפרט.

שאלתי, איפה  להציב גבולות  במערכת יחסים זוגית? מהם הגבולות בין בני הזוג? האם אנחנו חברים, האם אנחנו מאהבים (אחד של השני וההפך) האם אנחנו הורים?

איך אפשר לחיות בזוגיות כשלכל אחד מבני הזוג תפיסה שונה לזוגיות?

ושאלה נוספת: מהם המרכיבים החשובים בזוגיות? חברות אמיתית, משיכה מינית, משיכה אינטלקטואלית, משפחה?

אסתר.

—

אסתר שלום,

כפי שאת מציינת, הצבת גבולות היא אחת מן המיומנויות החשובות ביותר באופן בו אנו מתנהלים בעולם. גבולות הם הנקודה בה אני נגמר ומתחיל האחר. מי שמכיר ומבין היטב את גבולותיו, מתנהל ביתר קלות מול אחרים. אנשים המנסים למתוח את גבולותיהם אל מעבר לנקודה זו, פוגעים בעצמם או באחרים.

 עפ”י התיאוריה האסרטיבית, הצבת גבולות משמשת אלטרנטיבה וכלי להגנה מפני חדירה לתחום הפרט. היא מסמנת את גבולות מרחב המחיה של האדם (מנטאליים, פיזיים, פסיכולוגיים). במהותה הצבת הגבולות מגדירה באופן ברור את אופי האינטראקציה של האדם עם האחרים, ובמקביל מאפשרת לאדם חופש  פעולה שנשען על:צרכים, אמונות, ערכים ועקרונות, (הנעה-הנאה).

לדוגמא: אישה צעירה ורווקה העובדת בהייטק, מוצאת עצמה מבלה שעות רבות בעבודתה, גם מעבר לשעות העבודה המוגדרות בחוזה העבודה שלה. הקושי להציב גבולות במקום העבודה, גורם לה ללא ספק פגיעה ברמה האישית, וייתכן שאי הצבת גבולות במקום העבודה קשורה בקושי שלה במערכות יחסים. במקום להתמודד עם קושי זה, היא בוחרת ובורחת לבלות יותר במקום העבודה, בכדי לא להרגיש ריקנות.

כשאנו נכנסים לזוגיות, הנושא של גבולות כמעט ולא עולה בהתחלה. הרי בשלבים הראשונים של הקשר, בהם יש התאהבות ורצון תמידי לבלות אחד עם השני, שני בני הזוג מושכים לרוב למקום של טשטוש גבולות ורצון להתמזג אחד עם השני. הצורך בגבולות עולה רק בשלבים מתקדמים יותר בקשר, לאחר שהקשר לבש צביון בטוח יותר.

הצורך לחזור למקום בו הגבולות של כל אחד מבני הזוג מוגדר בצורה ברורה יותר הוא כמעט הכרחי. זוגות שהנושא של גבולות לא ברור אצלם, מקיימים לרוב מערכת זוגית המושתת על תלות הדדית או תלות של אחד באחר. במצבים מעין אלו, היעדר הגבולות יוצר אינטראקציה בין בני הזוג כאשר לאחד יש “זכויות יתר” ולשני יש תפקיד יותר מרצה.

הצבת גבולות קשה בעיקר ביחסי גומלין משמעותיים בהם המעורבות הרגשית גבוהה. הצבת גבולות קשורה באופן ישיר ליכולת זיהוי, ניתוב, והבעת רגשות שליליים. בדוגמא של תלות בין בני הזוג, היעדר גבולות ברורים בין בני הזוג, אינו מאפשר דיבור ישיר ופתוח ביניהם אודות רגשות שליליים. הבעת רגשות שליליים נתפסת כפגיעה לא רק בבן הזוג אלא גם בעצמי, שכן יש טשטוש גבולות בין העצמי לבין האחר. 

אדם שגבולותיו ברורים וטבעיים מצליח יותר לתקשר עם האחר כך שהוא יכול לבטא רגשות שליליים מבלי שהוא יחוש שביטויים יפרק את הקשר הזוגי. אדם אסרטיבי מודע לכוח הביטוי האותנטי שלו, גם אם הוא כרוך בהבעת רגשות שליליים והעלאת עמדות שאינן פופולאריות. 

כאשר הגבולות האישיים בין בני הזוג ברורים יותר, קל יותר לבנות מערכת זוגית המושתת על הסכמה וחתירה ליעדים משותפים. כל אחד מבני הזוג מגיע כמובן ממקום אחר ולכל אחד מהם רצונות וצרכים שונים מהזוגיות. היכולת לגבש “אנו מאמינים” משותף היא אחת מהיצירות הזוגיות החשובות ביותר.

חשוב שכזוג יבנה חזון משותף ביחס לחיי המשפחה והזוגיות. בתוך חזון זה מוגדרת מערכת היחסים הזוגית הכוללת בתוכה את הציפיות ההדדיות, המטרות, היעדים הדרכים להשיגם, האווירה המשפחתית וכו’. כמה חשוב לנו להיות חברים אחד של השני, כמה חשוב להיות מאהבים אחד של השני? וכמה אנו שמים דגש על היותנו הורים?

הדיאלוג התמידי הזה בין בני הזוג מאפשר יצירת מרחב בו הרצונות ההדדיים מבוטאים בצורה חופשית, גם אם הם כוללים בתוכם תכנים שליליים (אסרטיביות) וגם ניסוח מחדש ומחודש של הרצונות המשותפים. 

אימון זוגי, מאפשר תהליך של בניית חזון זוגי משותף ויצירת דיאלוג זוגי המאפשר מימוש מטרה זו.