אימון לביסוס הסמכות ההורית

בשנים האחרונות, אנו שומעים את המושג “סמכות הורית” כמעט בכל הקשר של יחסי הורה- ילד. המושג “סמכות הורית”, הופיע כמושג מרכזי בספרו של פרופסור חיים עומר “שיקום הסמכות ההורית”- אשר עוסק בקשיים בתפקוד ההורי בשל השבר שחל במעמדו של ההורה מול ילדו. 

לא אחת כתבתי במדור זה על ההבדלים שהתחוללו במבנה המשפחתי לאורך השנים. כיצד השתנו התפקידים המסורתיים של ההורים לאורך זמן ואיך הפכו ההורים מדמויות מרוחקות לדמויות קרובות יותר מבחינה מנטאלית לילדיהם. 

ההבדלים בסגנונות ההורית בין העבר לבין ההווה מושפעים מרוח התקופה, מהתרבות והערכים ומההגדרה הרווחה למה תפקידו המרכזי של הורה בגידול ילדיו. 

עד לפני מספר עשורים, היה ברור לרב ההורים, שמטרתם המרכזית, היא ליצור דור המשך שתפקידו לשמר את התרבות הקיימת ולהמשיך  את המנהגים .

בעידן הנוכחי, אם נשאל הורים “מהו תפקידם המרכזי כהורים?” או “מיהו הורה טוב” , נשמע תשובות שונות ומבולבלות. יש בידנו כל כך הרבה מידע סותר בדבר ההורות המוצלחת ותחושה שאין הסכמה לגבי מהם הערכים החברתיים החשובים. 

כיום, נשמע יותר הורים, המצפים מעצמם להיות “הורים מושלמים” לילדיהם. אך מה זה הורה מושלם? ע”פ אלו סטנדרטים הורה מושלם מחנך את ילדיו? באלו שיטות ודרכים יש לחנך את הילדים?

חשוב לזכור שהורות, מטבע הגדרתה, היא היררכית- יש את ההורים ויש את הילדים. ההורים הם אלו  שבעצם בנו את המשפחה, הם החליטו על תרבותה, החוקים והכללים, כמה חברים יהיו במשפחה (כמה ילדים), מה תהייה חלוקת המשאבים, איך יתקבלו החלטות, היכן יגורו וכו’.

העידן המודרני, צמצם את הפערים בין המבוגרים לבין הילדים כך שלפעמים נשמע הורים וילדים מדברים בצורה דומה, מתלבשים דומה ופחות ופחות נראה את מה שנקרא “פער הדורות”. צמצום מנטאלי זה,  הוביל להתחזקות מעמדם של הילדים ובחלק מהמקרים (ולצערי במקרים רבים) לכרסום במעמדם של ההורים.

 הורים, נתפסים בקרב ילדיהם כיותר חברים ופחות דמויות סמכותיות.

ממה מורכבת, אם כן, הסמכות ההורית?

• אהבה – אם נשאל את מרבית ההורים, האם הם אוהבים את ילדיהם, נקבל מרובם תשובה שהם אוהבים את ילדיהם אפילו יותר משהם אוהבים את עצמם. לידה של ילד, מאפשר להורה לממש פנטזייה שהוא יצליח בגידול ילדו, והילד אפילו ייצא מוצלח ממנו. אך מה קורה במצבים הילד נולד עם מזג קשה, או שהוא מתנגח עם ההורה כל הזמן וההורה מתחיל לחוש שהילד רחוק מאוד מהילד לו הוא ציפה עד לכדי תחושה של “אני לא אוהב את הילד הזה”. הורה שחש כך מתנכר בעצם לעצמו. 

באימון להורות ניתן לעבוד עם הורים, אשר חשים תסכול מעין זה (המוביל לעוצמות רגשיות חזקות מאוד), נעבוד על השבת הסמכות ההורית, כך שההורים יחושו שהם בעלי משמעות והשפעה על ילדם. הורים אלו זקוקים להאמין ולמצוא יכולות הוריות טובות יותר עבור ילדם. 

•  בטחון עצמי – הצורך בביטחון הוא צורך בסיסי וראשוני של האדם. תיאוריות פסיכולוגיות רבות, התייחסו לבניית תחושת הביטחון של התינוק כחלק מהותי מהתפתחות אישיותו של הילד. עוד עולה כי קיים קשר בין קיומן של דמויות סמכות משמעותיות בחיי הילד, לבין בנייה של תחושות בטחון עצמי ואמון בסיסי בסביבה. ילד אשר מתפתח בתוך משפחה בה הדמויות ההוריות אינן מספקות את תחושת הביטחון, יתקשה להרגיע עצמו במצבים מעוררי חרדה, יתקשה לווסת צרכים ורגשות, ויתקשה להתחייב ולהתמסר לאידיאלים. 

אימון הורי, מאפשר לפתח סגנון הורי שנקרא  ” הורה נוכח” –  הורה המעורב בחייו של הילד, המסייע בידי ילדו לבנות בתוכו הישגים הנשענים על כישוריו, הורה המשמש דמות לחיקוי עבור ילדו , דמות המספקת לו ערכים, הנחייה, הכוונה ומודל לויסות עצמי ולהרגעה בשעת הצורך. 

• גבול – בניית סמכות הורית עוסקת לעיתים קרובות בביסוס הגבולות. גבול הוא הפרדה בין דבר לדבר. גבול מיצג את מה שיש בדבר, אך באותה מידה גם את מה שהדבר אינו. הצבת גבולות לילד לצרכיו ורצונותיו היא ביטוי קלאסי למימוש סמכותנו כהורים.   כפי שרבים מכם בוודאי יודעים, הצבת גבולות היא מלאכה מסובכת, היא מחייבת אותנו לבסס את ה”אני מאמין שלי” ולהתעקש עליו בדרך חינוך הילדים. היא מחייבת אותנו לומר במלוא האחריות- “את זה כן!” ובאותה מידה של אחריות- “את זה לא!”.

עבודה אימונית, מאפשרת להורים לחזק את ה”אני מאמין” המשותף שלהם, כך שהם יוכלו לעמוד שניהם ביחד מול הילד במצבים של עימות ובמצבים של קושי בהצבת גבולות.