דבר ראשון: מורידים את האקדח מהרכה.

נירה ורם, באמצע שנות ה-50 שלהם, גרים במושב בדרום, הורים לשלושה ילדים בוגרים. ביתם הצעירה, מטופלת בהוסטל לאוכלוסייה מיוחדת. נירה מקפידה לבקר את ביתה מידי שבוע, רם, מתכחש לקיומה.

שני ילדיהם האחרים, גרים אף הם במושב, נשואים ובעלי משפחות.

נירה, אישה עדינה, אומנית בנשמתה, השקיעה את חייה בגידול ילדיה ובעיקר בביתה הצעירה שנולדה עם תסמונת דאון. היא מעולם לא סלחה לעצמה על כך שבגיל 8 נכנעה ללחציו של בעלה להעביר את הבת לפנימייה.

רם, איש גדל מימדים, חקלאי, הצליח מאוד במשקו ובהרחבת הפעילות. חש הצלחה רבה בעבודתו, אך תסכול רב מבחינה אישית. לולא ריחם על אשתו, כדבריו, היה מתגרש ומתחתן עם אישה צעירה יותר. הוא חש שכוחו עדיין במותניו וכי אשתו רק מכבידה עליו.

נירה ורם פנו ליעוץ זוגי, לאחר התמוטטות רגשית של נירה סמוך לחגים.

בפגישות עם נירה ורם, התרשמתי מזוג מרוחק, שכמעט ולא נשאר ביניהם משהו משותף. נירה הייתה עסוקה ברגשות האשם על שהפקירה את ביתה, חסרת בטחון ביכולותיה, סובלת מעודף משקל ומבריאות רופפת. רם, ביקורתי מאוד כלפי אשתו, מתקשה להיות רגיש למצבה, מפגין חוסר הערכה וכבוד על מיעוט הישגיה בחיים.

למן ההתחלה הוא אמר: “אם היא לא יורדת במשקל, ונראית יותר נורמלי ומתחילה לתפקד כאישה, אני מעיף אותה…..” האיום, רק הכשיל את נירה יותר.

בנקודה זו אני מלמדת את הזוגות שבאים ליעוץ, שתנאים מוקדמים, ואיומים רק מכשילים את התהליך. זהו תהליך שבו שני בני הזוג עוברים שינוי. מרפים מדפוסים ומסיפורי עבר לטובת יצירת מערכת יחסים חדשה.

במקרה של נירה ורם, היעוץ הזוגי התאפשר רק לאחר עבודה פרטנית עם נירה בכדי לחזק אותה ולהביאה לנקודה שבה היא חשה שווה.

פגשתי את נירה למספר פגישות אישיות, בהן גיליתי אישה מוכשרת, יצירתית, בעלת חלום גדול לעסוק בציור ואומנות. לאט לאט החלה נירה להעז לתת מקום לחלומה.  בסופו של תהליך, ארגנה תערוכה מרגשת מאוד במקום מגוריה. אנשים נדהמו לראות איך מאחורי החזות הלא אטרקטיבית של נירה נוצרות עבודות אומנות כ”כ אסתטיות. גם רם החל לחוש גאווה באשתו אל מול המחמאות הרבות שקיבלה.

כאשר זוג מגיע ליעוץ, לרוב הם מצטיינים בעוורון מוחלט לאחריות האישית למצב הקיים. קיימת נטייה להאשים את הצד השני באחריות של 100% למצב הקיים ואז מתחילות ההתניות לגבי הצלחת התהליך.

מבלי להניח את העבר בצד ולהבין את העוצמה הקיימת ביצירה של משהו חדש, אי אפשר להצליח ביעוץ. צריך לזכור שאיומים מוקדמים, מצמצמים את מרחב התמרון ואינם מאפשרים יצירת שינוי אמיתי.