….”הוא עוד פעם עושה לי עניינים עם הכסף. עכשיו הוא החליט שהוא לא מוכן לממן את הטיפולים הקוסמטיים שהתחלתי. זה כל פעם מרגיז אותי. הקמצנות שלו. המחשבה שהוא יכול לשלוט בי.”

….”היא לא מבינה שאנחנו בדרך לקטסטרופה כלכלית. אני מרגיש שאני המבוגר האחראי היחיד במשפחה שלנו. אין עם מי לדבר. היא רואה רק את הצרכים שלה. היום זה טיפול קוסמטי, אחר כך זה בית קפה עם חברות, נופש עם המשפחה שלה, אין לזה סוף. היא רצתה לפצל את החשבונות, אז היא צריכה לממן את הדברים שלה ואני את הדברים שלי. חצי בחצי. ככה היא תבין”.

אלו חלקים משיחת ייעוץ עם מור ואביב, זוג נשוי כבר 15 שנה, הורים לשתי בנות מתבגרות. 

כמו זוגות רבים, הקשיים שלהם מתבטאים בין היתר בהתנהלות הכלכלית שלהם: מור רוצה וצריכה יותר ממה שהיא מקבלת ואביב מנסה לשמור על שליטה כלכלית שהיא למעשה שליטה רגשית.

כאשר זוג מגיע לייעוץ זוגי, אני פוגשת את הקרחון בו דנים בסימפטום- הבדלי גישה בהתנהלות כלכלית.. תהליך מעמיק של עבודה זוגית מגלה מתחת לפני השטח צרכים רגשיים לא מסופקים: היעדר אהבה, תשומת לב, עניין אחד בשני.

זוגות ללא מודעות, ממשיכים לריב על הסימפטום.

זוגות אמיצים, מוכנים לפתוח ערוץ של תקשורת ממקום אחר ולהתחיל לבנות זוגיות ממקום אחר.

….” כשהוא מסרב שאשלים את הטיפול הקוסמטי שמטפל בבעיית השיעור שלי, הוא למעשה אומר לי שהוא רוצה לשמר אותי לא מטופחת, עם דימוי עצמי נמוך ולהמשיך את ההזדקקות שלי אליו. זו עמדה שמחלישה אותי ומחזקת אותו. אני לא מוכנה יותר להיות חלשה”.

…” אני לא מבין מה אימא לשתי בנות מתנהגת כמו נערה מתבגרת. היא צריכה להתנהג כמו אימא, לא כמו ילדה בת 16″.

זוגיות טובה לא יכולה להתקיים במצב בו לפרטים המרכיבים את הזוג לא טוב. זוגיות טובה מתפתחת בקשר בו הצרכים של כל אחד מבני הזוג באים על סיפוקם. 

במקרה של מור ואביב. מור סוחבת פצע ילדות של דימוי עצמי נמוך בשל מראה חיצוני. הקשר הזוגי הוא הזדמנות עבורה לרפא את הפצע. נכונותו של אלדד לסייע לה ולחזק אותה היא קריטית להצלחת התהליך. איך מייצרים נכונות הדדית? ע”י הפניית המבט מהצרכים הפרטיים של כל אחד לצרכים של בן הזוג.

כדברי הקלישאה: כדי שלי יהיה טוב, כדאי שלבן הזוג שלי יהיה טוב.

כמה אתם מצליחים להפנות את המבט מהצרכים הפרטיים שלכם את צרכיהם של בני הזוג שלכם?