יצרים

פסח, והאביב הם העונה המושלמת להתחיל שינוי הטבע משתנה, אנשים חשים אופטימיות ויש אוירה של התחדשות באויר. האופטימיות אותה מביא האביב, יכולה להלהיב אותנו בעשיית שינוי.

מי מאיתנו לא רוצה שינוי?

חלקנו רוצים לשפר את הזוגיות וההורות שלנו. 

חלקנו רוצים לרדת במשקל, ללא הצלחה.

חלקנו רוצים להפסיק לעשן, גם ללא הצלחה.

אם כן מהו הדבר שמחבל לנו בהצלחות?

עליונותו של היצר שמעודד אותנו להעדיף את הרגע, זוהי כפי הנראה התשובה.

מהו היצר הרגעי? כל מה שאנו רגילים לעשות מתוך המקום הידוע והמוכר, תוך שאנו יודעים בבירור מה תהייה התוצאה: הדבר ההפוך שאנו רוצים להשיג.

אנשים שרוצים לעשות שינוי, מכירים היטב את ההתחייבות למטרות, הגדרת מטרות חדשות וניסוח תוכנית עבודה.

בהתחלה, המחוייבות למטרות החדשות מצליחה לייצר שינוי לכמה ימים ולאט לאט המחוייבות נחלשת וההרגל חוזר להשתלט על ההתנהגות שלנו ואנו מוצאים את עצמנו בנקודת ההתחלה, רק יותר מתוסכלים ופחות מאמינים ביכולת שלנו לייצר שינוי.

היכולת לערוך שינוי, תלויה וקשורה בדיאלוג הפנימי שלנו. מה אנו אומרים לעצמנו. אם נגיד לעצמנו שהמצב הנוכחי הוא מצב שאנו יכולים להמשיך ולחיות איתו, המצב ימשיך להתקיים. אם נאמר לעצמנו, שהמצב הנוכחי הוא בלתי אפשרי ואנו חייבים לשנותו, יש סיכוי טוב יותר שנצליח.

בנוסף, אנו צריכים להתמודד עם הדיאלוג הפנימי שמחבל לנו בשינוי. כל אותן אמירות שמכשילות אותנו.

לפני שמתחלים את השינוי, רצוי להכיר טוב את האוייב. לזהות את כל המשפטים שבסופו של דבר גורמים למחוייבות שלנו להיחלש ולהגיע למקום המוכר שגורם לנו סבל.

איך מזהים את המשפטים? להלן כמה דוגמאות. 

זה רק ויתור קטן.

בפעם הבאה אעשה את זה יותר טוב.

אני במצב קשה, מגיעה לי קצת נחמה.

אני יודע מה צריך לעשות.

אני שולט במצב.

אני בטוחה שיש לכל אחד מכם את המשפטים שהם “אוייבי השינוי” של עצמכם.

כיתבו אותם כך שהם יהוו אבן דרך שתלמדו להיזהר ממנה.

לצידם, נסחו את המשפטים ההפוכים, שהם אלו שימנו מכם ליפול בפח: הפחד לערוך שינוי.

לדוגמא:

זה רק ויתור קטן.

ויתורים קטנים מסיטים אותי מהדרך.

בפעם הבאה אעשה את זה יותר טוב.

סלחנות בטווח הקצר פוגעת במטרות שלי לטווח הארוך.

אני במצב קשה, מגיעה לי קצת נחמה.

רחמים עצמיים משמרים אומללות.

אני יודע מה צריך לעשות.

ההווה הוא הזמן הטוב ביותר לשינוי.

אני שולט במצב.

שליטה עצמית, טובה למטרות ה”טובות” שלי.

אני בטוחה שיש לכל אחד מכם את המשפטים שהם “אוייבי השינוי” של חייו. כאשר אנו מתרגלים את המשפטים ההופכיים, אנו מייצרים משוואה אחרת בה אנו משנים את מערכת הכוחות בין היצרים: הרגעי והעתידי-רצוי.

זהו תרגול שדורש עבודת שינון חוזרת ונשנית. חזרה על משפטים שמעמידים אותנו מול המציאות וההשלכות של התנהגותו הרגעית. כאשר אנו לומדים לספר לעצמנו שמה שאנחנו עושים עכשיו, בהווה, משפיע על העתיד שלנו, אנו מצליחים להתחייב.