לא צריך להיות היסטוריון או סוציולוג בכדי להבחין בהבדלים מהותיים בסגנון החיים של הפרט ושל המשפחה בעידן המודרני לבין סגנון החיים מלפני 50 שנה (בטח ובטח בתקופות מוקדמות יותר ). אם נשווה בין אורח החיים של משפחה במאה ה-21 לבין אורח החיים של משפחה בעבר, נמצא הבדלים תהומיים.

ראשית נמצא שוני בתפקידים ההוריים, באינטראקציות שבין הורים לבין ילדיהם וביחסי הגומלין של משפחה עם הסביבה. ככל שנרחיק בזמן אל סגנון החיים האישי- משפחתי, נראה יותר ויותר הבדלים בעיקר בנושא התמודדות עם לחץ ושחיקה האישית. 

העידן המודרני מביא איתו קדמה והישגים טכנולוגיים שמקלים מאוד את החיים שלנו. אנו לא צריכים לרדת אל הנהר בכדי לכבס את בגדנו, או לצאת לציד בכדי להביא מזון- הפעולות היומיומיות נעשו פשוטות יותר ולכן גם יותר מפנות זמן. ככל שהתפנה לאדם יותר זמן, גדלו המשימות והרצונות אותם הוא חפץ למלא ולממש. הבעייה מתחילה כאשר קיים עומס בחיים הנותן את אותותיו ברמת האנרגיה שלנו, מידת האושר שאנו חווים ואפילו במצבנו הבריאותי.

המקום העיקרי אליו מופנה הזמן שהתפנה הוא מקום העבודה והצורך להשיג קריירה שמאפשרת קבלת משאבים חומריים רבים יותר. כך אנו רואים אנשים רבים המבלים שעות בעבודה, בצורך להשיג לעצמם יותר ומנהלים סגנון חיים שמוביל להתמודדות עם לחץ ושחיקה אישית. 

השינוי בסגנון החיים הוביל לשינויים תרבותיים רבים ושינויים בריאותיים. גורמי התחלואה העיקריים בעידן המודרני הם תוצר לוואי של סגנון חיים מרתוני זה. אינטנסיביות לאורך זמן ולחץ הם אלו שפוגעים בבריאות הפיזית והנפשית שלנו. בין המחלות שמאפיינות את העידן הנוכחי ניתן למנות סוכרת, מחלות לב, כולסטרול גבוהה, דיכאון, בעיות נשימה, השמנה ועוד. 

זה לא שבעבר אנשים נהנו מבריאות מושלמת, אך כיום ניתן לראות מחקרים רבים המצביעים על קשר הדוק בין סגנון החיים לבין קריסה של מנגנונים גופניים שהסימפטומים שלהם הם כאמור מחלות.

לחץ נפשי נוצר בעקבות חוסר איזון בין הדרישות האישיות שלנו מעצמנו והדרישות החיצונית מאיתנו, לבין יכולתנו להתמודד עימן.  הפער הוא סובייקטיבי ולא אובייקטיבי- אנשים שונים יכולים להתמודד עם רמות שונות של לחץ בחייהם. 

אברהם מאסלו , פסיכולוג הומניסט יהודי, פיתח בשנות ה-70 את  “תיאוריית הצרכים”  אשר מגדירה חמש רמות של צרכים אנושיים. על פי תיאוריה זו בכדי לממש צרכים נעלים יותר (הגבוהים יותר בפירמידה), חייבים קודם להתמלא הצרכים הפיזיולוגיים והבסיסיים, המצויים בבסיס הפירמידה. 

בוא תשאלו את עצמכם. עד כמה אתם מספקים את הצרכים הבסיסיים שלכם. כמה באמת אתם ישנים מספיק, אוכלים מספיק (לא פחות מידי ולא יותר מידי), כמה אתם נהנים מתחושה של בטחון במקום העבודה, או מבססים קשרים אל אינטימיות וקבלה בזוגיות או במשפחה שלכם. אלו הן שאלות אופרטיביות שעוזרות לנו למקם את התחום אשר גורם לנו לחץ בחיים. 

במסגרת תהליך אימוני, נתבונן על החיים שלנו ונראה עד כמה הם מאופיינים בלחץ ושחיקה או כמה הם מתאפיינים בסיפוק והנאה. זהו תהליך שנועד ליצור איזון בצורת החיים שלנו, כך שנוכל לתכנן סדרה של שינויים התנהגותיים וחשיבתיים אשר יביאו לנו תוצאות טובות יותר בחיים.